<h1>ספר האסופות סימן ק"י</h1>
<h2>דף קיב.</h2>
אין מניחין כלי תחת הבשר לקבל השמנונית, כמו שאנו עושין לאווזות שמינות עד שתעלה תימרתו, זהו כשנופל השומן על גבי הגחלים מעלה עשן וכל זמן שהוא אינו מעלה עשן הוא אותו המוהל ולא יקבלו, אבל כשמעלה עשן ודאי שומן הוא, ומקבלו, ואפילו הכי צריך אחרי כן ליתן לתוך השומן שזב, מעט מלח, שאם יש בו מעט דם, המלח משקעו לשולי הכלי, והשומן צף למעלה, ושופך השומן מן הכלי מאד בנחת, וישאר הדם בכלי, וכל זה מיירי שנמלח מליחת צלי שהוא מעט, ולא שהה במליחתו כדי צלייה, אבל אם שהה כדי צלייה, אין מחזיקין דם בבשר, ושרי כולו בלא שימת מלח מיהו לאווזין ותרנגולין ודאי צריך מלח, מפני שצולין אותן שלימין, ולא נפיק דמא עד דמפיק ליה נורא, וכל אדם צריך ליזהר בדבר זה, ולא יסמוך על העבדים ועל השפחות שאינן בקיאין בזה.
<h2>דף קיג.</h2>
פעם אחת מלחו אווז רק מבפנים ולא מבחוץ ושהה במלח ג' ימים, ואחר כן בשלו אותו אווז, ושאלו לבני הישיבה אם מותרת היא אם לאו, קצת התירו וקצת אסרו, ונראה דמותרת היתה.
